תקשור המלאך מיכאל
על ה'חיבור לנשמה'/ שושנה דונאיה

"המלאך מיכאל, והניצוץ האלוהי הפנימי שבתוכך מברכים אותך בקרבה גדולה

מאוד וביכולת להתמיר אנרגיות של כעס ופחד לשלמות של אור ושמחה.

שושנה יקרה, רבת האור והאהבה, לבשי עוזך בתי, לבשי עוזך, קבלי את אור

אהבתי, את הנשמה שלך בתוכך להדריכך, להביא לך את הידע ואת המאור

הגדול, האור הבורא.

המשמעות של ה'חיבור לנשמה' היא היכולת להביא את האדם לנקודת הזמן

ששם נוצר השבר בקשר שלו עם הניצוץ האלוהי שבו. היכולת לחוות את

הניצוץ בתוכו היא היכולת האלוהית המשלבת בתוכה את הקיבולת הפנימית

המוארת ואת היכולת להכיל את הידע העובר דרכו.

באשר לטיפול בחיבור לנשמה, הדרך לחבר את בני האדם לנשמתם היא

על ידי שינוי המהות הפנימית שלהם, ממקום של קושי למקום של אהבה.

השינוי הוא מתוך בחירה ולא מתוך התמודדות עם הקושי. החיבור הוא לקו

האמצע, קו האהבה.

הטיפול דרך המלאך מיכאל בשיטת 'חיבור לנשמה':

הגוף הוא ראי של הנפש, כאשר הנפש מתחברת לנשמה, היא מועשרת
ונפתחת ויחד איתה נפתח הגוף. ה'חיבור לנשמה' מאפשר גישה קלה יותר
לאדם, מאפשר לו את קבלת האור וההילינג.

אנרגיית הריפוי, ההילינג, שבאמצעותה תטפלי ב'חיבור לנשמה'
זוהי אנרגיית הריפוי הקדומה, המתחדשת, אנרגיית ריפוי היוצרת
שינוי הדפוס המנטלי, הרוחני, הרגשי של האדם. בעצם פגישתה
עִמו, נעשית איתו עבודה של פריקת אנרגיות ישנות וחיבור למערכת
חדשה של התכוונות.

הבריאה החדשה היא היצירה מחדש של האנרגיה הקוסמית שמאפשרת את

החיבור האנרגטי של כל הנשמות האנושיות לשלמות אחת. היכולת ליצור

מחדש את השלמות האנושית קיימת היום, בזמן הזה. הבריאה החדשה היא

חלק מתוכנית-על אלוהית, שמתגשמת בימים אלה.

מטרתה להחזיר לעולם האנושי את האמונה בעצמו, ביכולתו המופלאה

שנשכחה במהלך הגלגולים.

ישויות רבות ונשמות עתיקות רבות, שסיימו את תפקידיהן לפני גלגולים

רבים, חזרו בגלגול הזה להביא לעולם האנושי את הידיעה, שהדברים אינם

עוד כפי שהם נראים.

מהי 'פציעה ברוח'? מהו "חיבור לנשמה"

 האירועים הכואבים שחווינו בגלגול הזה הם תמונת מראה של אירועים שחווינו

בגלגולים אחרים ונשארו לא פתורים. אירועים אלה נקראים 'פציעות ברוח',

שפרושם פציעה בקשר שבין האדם לחלק הרוחני שלו.

כשאנו חווים 'פציעה ברוח' אנו נבהלים, כועסים, נשימתנו נעתקת. אנו מגיבים

מתוך פחד, כעס, בהלה. אנו מתנתקים מחלקי נשמה, מאבדים אנרגיה רבה

ובמקומה מתיישבת לנו בגוף מסה חשמלית צפופה של כאב ופחד.

הצטברות של פציעות ברוח יוצרת מסות חשמליות שסוגרות את הגוף הפיזי

והרגשי – נוצרות חסימות. חסימות אלה אינן מאפשרות לנו לחוות את יכולות

הנשמה. אנו יודעים שאנו יכולים יותר אך לא מצליחים לממש זאת.

פעמים רבות האירוע העיקרי הבהלתי, שגרם לתחושת הכאב, העצב, התקיעות

הוא אירוע שאיננו זוכרים כלל. בשל היותו כואב, המודע זרק את הזיכרון

לתת-מודע וסגר את הדלת.

לא רצה לזכור.

כשאנו נולדים, אנו דומים לבקבוק מלא מים, אנו מכילים את כל האנרגיה שלנו.

אנו מחוברים לעצמי הגבוה שלנו, לנשמה. אנו חשים שלמים. לכן תינוקות

חשים מאושרים ויכולים לשחק ולחייך בלי סוף, יש בהם שמחה, אהבה.

ככל שאנו גדלים, אנו חווים יותר ויותר חוויות שגורמות לנו לאבד אנרגיות.

אנו חווים פחד, כעס, טינה, ביקורת על עצמנו ועל אחרים.

באירועים כאלה אנו כאילו יוצרים סדקים בבקבוק, אנו מאבדים הרבה 'מים',
הרבה אנרגיה.

אנו מאבדים חלקי נשמה, דבר שמתבטא באמירה: "נשמתי פרחה מרוב פחד."

לכן בהתבגרותנו, פעמים רבות רובנו חשים הרבה פחות יכולים, הרבה פחות

אנרגטיים מאשר בילדותנו. אנו יודעים במודע שיש לנו יכולות, אך איננו יכולים באמת לממש אותן.

אנו חשים מרוקנים מהשמחה. מצב זה של ירידה אנרגטית מתבטא במצבי רוח, כעסים, פחדים

וחוסר יכולת לממש במציאות

את מה שאנו רוצים.

אנו מתארים את מצבנו בלשון העם, בסלנג – "אני מרגיש על הפנים", "על

הקרשים..." האדם מרגיש נמוך מאוד. חוסר האנרגיה לאורך זמן מביא

לחולשה, עייפות, מחלות. הטיפול בפציעות הרוח, שחרור הכעס וההלם שנוצרים,

ההבנה מהו הפחד שעלה ומה עלי ללמוד דרכו, ריפוי האירוע מחזיר אלינו את אותם

חלקים אנרגטיים נשמתיים שהתנתקו מאיתנו בזמן הבהלת.

החזרת החלקים האנרגטיים, מאפשרת לנו להתחבר מחדש ליכולות האלוהיות שלנו , לשמחה ולאהבה.

באהבה רבה,

שושנה דונאיה